עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

Mr.Nobody

“All we have to decide is what to do with the time that is given us.”
חברים
lisckaEndorphinsשיפוצניקיתאיירוMeshi
ארכיון
ארכיון מרץ 2017
העץ
13/03/2017 02:01
Mr.Nobody
חורף קר. מר. מוכר. עץ עומד. בודד. לבד. בלי אף אחד. פעם קוננו בו חיים. היום מוות שורץ בשורשים. שלג מכסה ענפים ישנים. במקום העלים שפעם היו פורחים. חשב שבאביב הוא יפרח. חשב המסכן ושכח. פירות לא ייתן. פרחים לא יפרחו. קיבל העץ את גורלו כשלו. תקווה ישנה נושנה מתה.  המשך...
1 תגובות
מפגע התמימות
13/03/2017 02:44
Mr.Nobody
שטה לה הספינה באוקיינוס הגדול, מנותקת מכּל וכל, לא יודעת לאן פניה מועדות, לא יודעת למה עליה לצפות, את מַפְעִילֶיהָ לא הכירה, ואת פקודותיהם היא הובילה, הספינה כה מרהיבה, ביופייה הנאור את העולם כבשה, יופי שכמותו עוד לא נברא, יופי ששמעו רק באגדה עתיקה, צבעיה קישטו את מי הים, גם  המשך...
0 תגובות
החיוך
16/03/2017 20:24
Mr.Nobody
זה היה חורף קר, הקר ביותר שזכר הזקן היקר, הוא עבר מלחמה, אך לא חמלה, הוא ידע אובדן לא יתואר, הוא למד להעריך את מה שנותר, זמן עבורו היה חרטה, בכל דקה זיכרון נוסף בראשו ניגלה, הם אינם, הוא עודנו כאן, אשם מרגיש ששרד במקומם, מביט בחלון בעיניו שלו, בעיניו  המשך...
2 תגובות
תחילת הקץ
17/03/2017 02:33
Mr.Nobody
התהיתם פעם מה קורה אחרי הסוף? אינני כותב על סוף שבבסיסו הכוונה לקץ חיים או נשימת חיים אחרונה. זה לפעם אחרת. מה קורה בסוף סרט טוב, כאשר רואים את הדמות הראשית או המשנית או זאת שראינו רק פעם אחת בכל הסרט - מתחילה להתרחק מעדשת המצלמה והקרדיטים מתחילים לעלות, והדמות  המשך...
0 תגובות
כוכבי מרום
17/03/2017 14:59
Mr.Nobody
מי העדן זרמו כאתמול שלשום, הלבנה זרחה מעליהן בחיוך עירום, משב רוח קריר טייל בפרדסים, ליטף ברכותו את אלפי הנרקיסים, אילם נעמד על שפת האגם, גם אילו דיבר -בפיו לא הייתה המילה יוצאת משם, זיכרונות עטפו את האילם בעודו מביט באופק האגם, זכר הוא רק שם של אדם, חייך האילם  המשך...
0 תגובות
הדייג והדג
18/03/2017 20:21
Mr.Nobody
היער שָקָט לבוא הליל, העולם נדם בערפל, ישנים כולם תחת מעטה החשיכה, חולמים הם על מציאות טיפה שונה, דייג ישב בתוך סירתו קטנה, באגם שהחשיך באפלה, ישב וחיכה לבואה, נאמר באגדות הישנות, על דג שיופיו עולה על העיניים הרואות, על הנס ששוחה באגם ומעניק משאלה, רק לתפוס צריך...והינה הוא שלך,  המשך...
0 תגובות
רגע של ספקנות
19/03/2017 04:13
Mr.Nobody
כולנו זמניים. כולנו כאן רק אורחים. ממלאים את תפקידנו במחזה הגדול ביותר שידעה האנושות. ואז...דועכים. בין אבק הכוכבים. בקוסמוס השמימי. כל כך הרבה שנים עברו מאז ברא האדם את בוראו. ידע כה רב צברנו במרוצת השנים. ועל כל ידע שצברנו – נגלו בפנינו עוד אוקיאנוסים אדירים של בורות טהורה. תמיד  המשך...
2 תגובות
בוקר אחד...
19/03/2017 22:26
Mr.Nobody
אני התעוררתי בבוקר. כמו בכל בוקר. נראה כמו כל בוקר רגיל שהייתי רגיל לקום אליו מאז נשמתי לראשונה. אבל הבוקר הזה היה שונה. למה היה שונה? נעמדתי מול החלון. מוקדם היה. מוקדם מידי. השמש עוד לא התעוררה. עצלה. השמיים היו צבועים בצבעים רדומים בגוון אפלולי כחלחל ובהקו מתוכו אלומות אור  המשך...
2 תגובות
קללת האמת
24/03/2017 16:31
Mr.Nobody
אנו רצים...ורצים... ורצים...ורודפים... אחר משהו שנידמה לנו שיושיע אותנו מהעולם המקולל הזה. אנו מחפשי האמת התמידיים - ולא נדע מנוח עד אשר נאחוז בה. כל איש ואישה במקום הקדוש הזה שנבנה בהקשות המקלדת שמהדהדים בקוסמוס האינסופי. צלילים שמתנגנים כמו כינור ללא מיתרים לקהל של אלפי אנשים. אנו, הרעבים לאמת, נשבענו  המשך...
0 תגובות
מקום רחוק
31/03/2017 16:24
Mr.Nobody
יש לי מין חלום, על מקום רחוק, שאת פניי יקבלו, בחיוך מתוק, אני רוצה לשאוף לעולם אחר, לעולם חסר, עולם שבו הכול שונה, עולם שיש בו אמת, אמת אחת, אמתית, נכונה, אוויר חדש ונקי ואני שונה ואמיתי, פילוסופים גדולים אמרו הכול, מדענים גדולים מנסים להוכיח הכול, אני חי בעולם שבו  המשך...
6 תגובות