עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

ואז מה?

01/05/2018 11:06
Mr.Nobody
בן אנוש קם בבוקר.
פוקח את עיניו - מה רואה?

הרפתקאות נוצצות?
חלומות ורודים?
פרפרים מתעופפים?
את ענני השמיים?

כשבן אנוש קם בבוקר ופוקח את עיניו - הוא רואה לבן.
תקרה שטוחה.
או שידה ישנה.
ועליה מונח המכשיר שמאלץ אותך לקום מוקדם וללכת למקום שאתה לא אוהב כדי להרוויח למישהו שאתה לא מכיר בכלל כסף שאתה תראה רק סכום סמלי מימנו.

ואז מה? 
ואז אולי נלך ללמוד במקום שלוקח מחיר מופקע, מקצוע שאנחנו לא בטוחים שאנחנו אוהבים בכלל אבל אנחנו יודעים שצריך להתפרנס ממשהו.
ומה לעשות שלצפות בסדרות בנטפליקס לא מפרנס עדיין.

ואז מה?
נכיר אנשים ושותפים פוטנציאליים לחיים. עד שנמצא את השותף שאנחנו מרגישים הכי פחות בחרדות לידו. לא תמיד כמובן.

ואז מה?
משפחה. אלא מה? ילד. ועוד ילד. כבר שני בנים? צריך גם בת אחת לפחות...אוו איזה קטע יצאו 2 תאומות יפהפיות. נראה לי מספיק.

ואז מה? 
עכשיו זה נהיה מעניין.
ביטוח לאומי. ביטוח כללי. ביטוחי בריאות. ביטוחי חיים. ביטוח ערבות. ביטוח רכב. ביטוח תשעה מיליון. ביטוח תכולת בית. ביטוח בחו"ל. ביטוח משכנתא. ביטוח סיעודי. ביטוח מנהלים. ביטוח אובד כושר עבודה.  קרן פנסיה. קרן סגורה. קרן פתוחה. קרן ייחודית. קרן צבירה . קרן מתמחה. קרן גמישה. 
מים. חשמל. גז. איך בלי תמי4? אם כבר אז באבל בר. בטח באבל בר....
מה עם ריהוט? מיטה חדשה. בעצם 4. איפה הילדים ישנו? מיטות עץ מלא בטח..לא מתפשרים. ארונות. שולחנות. כסאות. טלוויזיה 70 אינץ'. ספה. רק לא עור כי נדבק לעור בקיץ. המטבח קטן? נרחיב אותו. כמה? חמישים אלף? יקר. תוריד קצת. 45? טוב נו. קודם תעשה ואז נשלם.
צריך לקנות מצרכים. שופרסל? מעולה. כמה יצא הקניות? 1500 ש"ח?! טוב עדיף שהכסף ילך לזה מאשר פינת אוכל חדשה...יש פינת אוכל במבצע? טוב נו יאללה...........................
(וזה רבותיי וגבירותיי רק על קצה המזלג)

ואז מה?
בעיקרון זהו. את החלק שלך סיימת בחיים.
עכשיו נשאר לפקח מרחוק שהשושלת שלך ממשיכה להתקיים ותעשה בדיוק מה שאתה עשית בכל פאקינג עשרות השנים שחיית.
עכשיו זה רק לחכות בסבלנות עד שהזמן שלך ייגמר ולא תהלך עוד על אדמת העולם.

ואז מה?
תעבוד ותצבור כמה שיותר כסף שממילא ילך לילדים שלך (שמחכים בצביעות גם לדירה שלך). ואחרי שתאבד את הנעורים שלך ותרצה סוף סוף לעשות מה שרצית בעבר - ההגבלה הפיזית שלך רק תרחיק אותך מהתשוקות שלך.
אז תשאר במצב סטטי בבית שלך (לא להרבה זמן אגב כי הילדים מחכים בכל זאת...) תינק מידע אקטואלי אם כי לא בהכרח נכון מהטלוויזיה ומהאינטרנט.

ואז מה?
מה? מה כבר יכול לבוא?
תחווה את הכלא הזה עד שנישמת אפך האחרונה שלך תמוג ותעלם.
זהו. אתה מת. חלקה נחמדה באדמה. קידוש דתי שנועד לעלות את המת למקום טוב רק בתנאי שתשלם כמו שצריך גם לרב שיוצאות מפיו המילים.
והילדים ממשיכים הלאה בחייהם.

ואז מה?

בן אנוש קם בבוקר.
פוקח את עיניו - מה רואה?

הרפתקאות נוצצות?
חלומות ורודים?
פרפרים מתעופפים?
את ענני השמיים?

כשבן אנוש קם בבוקר ופוקח את עיניו - הוא רואה לבן.
תקרה שטוחה.
או שידה ישנה.
ועליה מונח המכשיר שמאלץ אותך לקום מוקדם וללכת למקום שאתה לא אוהב כדי להרוויח למישהו שאתה לא מכיר בכלל כסף שאתה תראה רק סכום סמלי מימנו.

ואז מה? 
ואז אולי נלך ללמוד במקום שלוקח מחיר מופקע, מקצוע שאנחנו לא בטוחים שאנחנו אוהבים בכלל אבל אנחנו יודעים שצריך להתפרנס ממשהו.
ומה לעשות שלצפות בסדרות בנטפליקס לא מפרנס עדיין.

ואז מה?
נכיר אנשים ושותפים פוטנציאליים לחיים. עד שנמצא את השותף שאנחנו מרגישים הכי פחות בחרדות לידו. לא תמיד כמובן.

ואז מה?
משפחה. אלא מה? ילד. ועוד ילד. כבר שני בנים? צריך גם בת אחת לפחות...אוו איזה קטע יצאו 2 תאומות יפהפיות. נראה לי מספיק.

ואז מה? 
עכשיו זה נהיה מעניין.
ביטוח לאומי. ביטוח כללי. ביטוחי בריאות. ביטוחי חיים. ביטוח ערבות. ביטוח רכב. ביטוח תשעה מיליון. ביטוח תכולת בית. ביטוח בחו"ל. ביטוח משכנתא. ביטוח סיעודי. ביטוח מנהלים. ביטוח אובד כושר עבודה.  קרן פנסיה. קרן סגורה. קרן פתוחה. קרן ייחודית. קרן צבירה . קרן מתמחה. קרן גמישה. 
מים. חשמל. גז. איך בלי תמי4? אם כבר אז באבל בר. בטח באבל בר....
מה עם ריהוט? מיטה חדשה. בעצם 4. איפה הילדים ישנו? מיטות עץ מלא בטח..לא מתפשרים. ארונות. שולחנות. כסאות. טלוויזיה 70 אינץ'. ספה. רק לא עור כי נדבק לעור בקיץ. המטבח קטן? נרחיב אותו. כמה? חמישים אלף? יקר. תוריד קצת. 45? טוב נו. קודם תעשה ואז נשלם.
צריך לקנות מצרכים. שופרסל? מעולה. כמה יצא הקניות? 1500 ש"ח?! טוב עדיף שהכסף ילך לזה מאשר פינת אוכל חדשה...יש פינת אוכל במבצע? טוב נו יאללה...........................
(וזה רבותיי וגבירותיי רק על קצה המזלג)

ואז מה?
בעיקרון זהו. את החלק שלך סיימת בחיים.
עכשיו נשאר לפקח מרחוק שהשושלת שלך ממשיכה להתקיים ותעשה בדיוק מה שאתה עשית בכל פאקינג עשרות השנים שחיית.
עכשיו זה רק לחכות בסבלנות עד שהזמן שלך ייגמר ולא תהלך עוד על אדמת העולם.

ואז מה?
תעבוד ותצבור כמה שיותר כסף שממילא ילך לילדים שלך (שמחכים בצביעות גם לדירה שלך). ואחרי שתאבד את הנעורים שלך ותרצה סוף סוף לעשות מה שרצית בעבר - ההגבלה הפיזית שלך רק תרחיק אותך מהתשוקות שלך.
אז תשאר במצב סטטי בבית שלך (לא להרבה זמן אגב כי הילדים מחכים בכל זאת...) תינק מידע אקטואלי אם כי לא בהכרח נכון מהטלוויזיה ומהאינטרנט.

ואז מה?
מה? מה כבר יכול לבוא?
תחווה את הכלא הזה עד שנישמת אפך האחרונה שלך תמוג ותעלם.
זהו. אתה מת. חלקה נחמדה באדמה. קידוש דתי שנועד לעלות את המת למקום טוב רק בתנאי שתשלם כמו שצריך גם לרב שיוצאות מפיו המילים.
והילדים ממשיכים הלאה בחייהם.

ואז מה?

edya
01/05/2018 14:12
מרגיש לי כאילו הפוסט לא נהנה מכל רגע נתון אלא תמיד חושב על "ואז מה?..." על העתיד...
למה לא פשוט להנות מהרגע?
Mr.Nobody
02/05/2018 09:45
הרי ששמך יכול לתרום לשיחה הזו.
אידיאה (על פי אפלטון) - רעיון שתמיד היה ויהיה ואינו תופס מקום בחלל ובזמן.

מרגיש שאנחנו חיים במשהו שלא תופס מקום בזמן או במציאות אמתית אלא שמיכה של אשליות שמכסה אותנו מידי לילה.
הגישה הפשוטה יותר היא כמובן לחיות את רגע. לחוות את כל הרגעים עד מיצוי המירבי.
אבל נשאלת שאלה אידיאה יקרה - לשם מה? לחיות בקפיצות מרגע אחד למשנהו.
חיים של רדיפה אחר רגעים והמיצוי שלהם. זה מה שממתין לנו?

אני מבין את הגישה שהצגת. אך היא לא מספקת לצערי
edya
02/05/2018 17:23
ואם נצא מתוך נקודת הנחה ששום דבר לא ממתין לנו
ואני אזרום עם המחשבה שהמציאות אינה אלא שמיכה של אשליות
אז מה?
זה אומר שאני לא יכולה להנות?

ואם כבר הכנסת את אפלטון - תורת האידאות של אפלטון היא תורה מעניינת. אני למדתי אותה בהקשר של מדינה. איך מדינה אידאית אמורה להיראות.
בערוב ימיו הוא חזר בו והציג את "המדינה השניה במעלה".
מה שאומר שאידאה אפעם לא יכולה להתקיים. אם כך, בוא נקיים את מה שקרוב אליה או מה שיש באפשרותנו לקיים ואלו הם חיינו והרגעים בהם.
Mr.Nobody
03/05/2018 15:37
חייב לציין שלא ציפיתי לדיון כה מעניין.

אתייחס לשתי הטענות בתשובה אחת - אני מבין את הנקודה שאת מציגה.
אך ברגע שאת כותבת :

"שאידאה אפעם לא יכולה להתקיים. אם כך, בוא נקיים את מה שקרוב אליה או מה שיש באפשרותנו לקיים "

כאן הבעיה.
אנחנו נחייה כל חיינו ברדיפה אחר משהו שבלתי אפשרי אז מלכתחילה אנחנו מתפשרים על מה שקרוב לזה.
אם כך מהות החיים מהרגע שאתה נולד היא - להתפשר.
אם אתה רוצה לחיות - אתה מתפשר.
מתחיל מחופש התנועה. ממשיך לחופש הבחירה. כל החיים אנחנו חיים ליד אור הזרקורים ולא מתחתיו.

אז אם כך ואמרת בצדק מופלא - "שאידאה אפעם לא יכולה להתקיים".
אז בשביל מה להמשיך?

אכתוב לך כך - אנחנו חיים רק בשביל האנשים שקרובים אלינו. אך ורק למענם.
משום שאם נחליט לקטוע את חיינו נפגע באנשים שקרובים אלינו.

הרי המוות יבוא כך או כך. גם אם תחיה את חייך וגם אם לא.
אז מה זה משנה מתי אשים קץ לחיי? זה אפילו כדאי בשבילי (בתור בן אנוש) לסיים ע זה יותר מוקדם בשביל לחסוך את כל כאבי הראש שהחיים ינחיתו עליי.

הסיבה היחידה היא האנשים.
edya
15/05/2018 11:50
מעניין שגימדת את הסיבה לחיים למילה אחת: אנשים.
אני רואה את החיים כרדיפה מסוג שונה.
אני רודפת אחרי המשמעות שלי עצמי בעולם. זה סוג של רדיפה פנימית לאידאה שלי עם עצמי... אני לא מחפשת להיות מושלמת כי משהו מושלם לא מוביל לתיקון ולהתקדמות.. אני מחפשת תמיד איך לשפר את עצמי ולא לעמוד סטטית במקום (זה משעמם...)
זו לפחות דעתי.
למה לחיות ליד אור הזרקורים לא מספיק לך? ו.. מה הבעיה בפשרות?

עושה רושם שאני סוג של שאנטי כזאת.. חחח אבל אני לא :)

סליחה על האיחור בתגובה.. לא הייתי פה הרבה וזה חסר לי ממש.
Mr.Nobody
15/05/2018 13:24
אל נא תבקשי סליחה - איו צורך בכך. עצם העובדה שאנחנו מנהלים את הדיון הזה כך - כבר נותן תוקף מסוג שונה.

אני מבין את עניין הרדיפה הפנימית. אם כי ציינת ששלמות לא מובילה לשום דבר מכיוון שאין זה מוביל לתיקון או התקדמות.
אז בשביל מה את רודפת אחרי שיפור עצמי? בשביל הלפוך להיות מושלמת.
יקירתי - זה פרדוקס. אך אין דבר. מרבית מהחיינו הם פרדוקס ממילא.

למה לא מספיק את שואלת?...
ולמה שיספיק אני שואל.
אם קיים אור זרקורים. אם זו אופציה ואנחנו לא יכולים להגיע אליה זה בגדר הלא הוגן מצד היקום לייצר משהו שאנחנו לא יכולים להגיע אליו לעולם.

העניין בפשרות - שהם נועדו למען שלום בית.
כל אחד מוותר על חלק מהתנהגותו הטבעית ביותר בשביל לא לפגוע באינדיבדואל אחר ובכך לשמור על יציבות בין הגורמים המעורבים.
העניין בפשרות שאת לא המתפשרת מול בן אנוש אחד.
אלא כמעט עם כל אחד שאת ביחסים עימו.
ופשרה בעיניי זה פשוט לשים על Hold חלק באישיות הטבעית שלך בשביל לרצות מישהו - וכאשר מדובר בכל כך הרבה אנשים כמה מה"אני" העצמי שלך באמת נשאר?

חלילה רושם שאנטי. הרושם שלך נבון ומאוד מקביל לזרימת הטבע כפי שאימו התכוונה מלכתחילה.
edya
15/05/2018 19:54
הכיוון חשיבה שלך דיי מעניין.. לא יודעת אם הייתי קוראת לזה דווקא "רדיפה" אחרי שלמות עצמית כמון יותר "לאהוב יותר את עצמי כי הפכתי להיות טובה יותר/ערכית יותר/בנויה יותר בעיניי עצמי עד כדי שאני יכולה אפילו לתרום מעצמי לאלא שפחות...." אין מושלם. אבל כמו בזוגיות.. אני תמיד שומעת את המשפט "הוא לא מושלם אבל הוא מושלם בשבילי.." במקום להסתכל על הגלובל אני מסתכלת על המיקרו, על הפרט עצמו.. עצם זה שהוא הפך לטוב יותר/ערכי יותר/בנוי יותר זה שלמות קטנה ומסויימת שלו עם עצמו..
אהבתי את היהודי שבך שעונה על שאלות בשאלות חחחח
ושוב, אני מסתכלת ברמת המיקרו ולא ברמת היקום.. ברמת המיקרו אני מגיעה לאור הזרקורים אבל אני צריכה לעשות מעשים כדי להגיע אליהם...
ולגבי הפשרות - נשמע מעניין איך שאתה מציג את הפרט מול כל העולם.. בסופו של דבר הפרט חי בסביבה מסויימת על פי נורמות מסויימות של אותה הסביבה.. הנורמות נוצרו כדי שכולם יוכלו לחיות בשלום ובשלווה .. פחות חשיבה אגואיסטית ויותר חשיבה כללית.. אם אני לא טועה ג'ון סטיוארט מיל מדבר על זה..
http://flora.indianbiodiversity.org/
24/07/2018 23:13
It's an aweѕomе paragraph in fɑѵor ᧐f all tthe internet visitors;
they willⅼ obtain benefit from it I am sure.
Mr.Nobody
18/08/2018 14:21
Thank you for your beautiful words and honest heart.
dansk lommekniv
05/09/2018 08:41
Ⅴery nice post.I just stumbled upon your weblog and wanted to say that
I һave truly enjoyed brօwsing your blog posts.

After all I will be subscribing to yiur rѕs feeɗ
and I һope you write agɑin soon!
Elly
01/05/2018 19:32
איפה השלב שמיחד אותך? אפילו אם אתה קופץ משלב לשלב... מה הופך אותך למיוחד בעולם הזה , לעומת האחר שעושה את אותם הדברים כמוך?
אולי כי הוא עושה אותם בחשק? בחיוך? עם טאצ' אישי משלו.. אולי שובר את החוקים ועושה הכל קצת אחרת?
איזה שושלת תרצה להשאיר לילדים שלך?
Mr.Nobody
02/05/2018 10:02
שאלות נהדרות את שואלת.

מה שמייחד אותי בדפוס שהצגתי למעלה שאני כאן. איתכם. כותב את כל העולה על רוחי. ומערער על כל דפוס מלכתחילה.

אולי אחרים עושים את זה על אוטומט כי זו הפורמלה שהם ראו כל חייהם ואם פורמולה עובד למה לשנות, נכון? כמו שנאמר - if it ain't broke, don't fix it.

שאלת לגבי שושלת? שאלה פנטסטית. ובלתי אפשרית.
בשביל שאני אעביר לילדים שלי שושלת אני צריך להרגיש מספיק ראוי עם עצמי בשביל שאנחיל שושלת על ילדים תמימים שאני אהיה הדוגמה שלהם בחיים.
אחריות מרתיעה ומכשפת כאחד.
מה שבטוח - הדפוס הזה ייקטע איתם.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: