עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

Mr.Nobody

“All we have to decide is what to do with the time that is given us.”
חברים
lisckaEndorphinsשיפוצניקיתאיירוMeshi
ארכיון

הילד והרוח

07/12/2017 23:26
Mr.Nobody

לפתע פקח הילד המבוהל את עיניו,
קם במהירות מדהימה על רגליו,
הביט שמאל ימין,
הוא לא מבין,
היכן הוריו?
היכן הדובון האהוב עליו?
שררה דממה שבאוזניו רועמת,
ליבו פעם בחוזקה נוהמת,
ללא איש ליד ומפוחד,
"אימא...אבא...אני לבד..."
בעודו מביט בעיניו הקטנות סביב,
ובידיו מנופף בעצבנות, עצר לפתע והקשיב,
קול עמוק נשמע מתוך הדממה,
קול שליו שנראה הבוקע ממעמקי האדמה,
"אל תירא יקירי הקטן, אינך לבד בזה העולם,
אהיה אתך קטן , לא עזבתיך לעולם"
בפנים מבולבלות חיפש אחר הקול
"אתה ראית אולי איפה אימא ואבא שלי, כי אני לא יכול"
אור בהק בחוזקה לא מסנוורת,
הילד התמלא באהבה לא מוסברת,
"את הוריך לא תראה עוד יקירי ,
אתה עזבת את עולמך ולשוב אליו לא אפשרי"
דמעה זלגה על  לָחְיו במהירות,
ואחריה רבות אחרות זלגו במרירות,
רוח חמה נשבה על פניו,
ליטפה את הדמעות מעיניו,
"אל תבכה בני האהוב, 
אני כאן ולעולם לא תרגיש עזוב"
הילד הבין לאיטו,
שהגיע בסוף למותו,
קיוויתם שהסוף יהיה טוב כמו בשאר האגדות?
ובכן...אז הוא מת. ככל שאר האמיתות הרדודות.


IM ALedyaרק אל תפסיקו לנשום
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: