על מקום רחוק,
שאת פניי יקבלו, בחיוך מתוק,
אני רוצה לשאוף לעולם אחר,
לעולם חסר,
עולם שבו הכול שונה,
עולם שיש בו אמת,
אמת אחת, אמתית, נכונה,
אוויר חדש ונקי ואני שונה ואמיתי,
פילוסופים גדולים אמרו הכול, מדענים גדולים מנסים להוכיח הכול,
אני חי בעולם שבו הצדק היא בדיחה,
נימוס היא אינטרס,
בו האמת אינה משנה ומעשה נשכח באפלה,
אני רוצה להגיע לעולם רחוק,
עולם בו הכול ירוק,
עולם בו העננים כאוניות שטות,
עולם בו השמש זורחת באור נפלא,
עולם בו השמש שוקעת בניחוח נעלה,
אזרום בו כמו נחל עם קרן השמש,
אעוף כמו הנשר,
כי זהו ביתי...
שקיעות וזריחות כבר ראיתי רבות,
ועדיין...
אני רוצה עולם שבנו ניתן למצוא משמעות,
ספרים רבים לא יתארו את אותו העולם,
עולם שכל מה שאתה צריך הוא להיות קיים,
אני רוצה למצוא תשובה, אני רוצה לעוף לעולם הבא,
אני הולך בדרכי שלי, לבדי, אני עצמי ואנוכי.
אני צועד, פוסע, הולך וחולפות בפניי מראות יפים בדמיון הרחב,
אני בוהה בהם וליבי נלהב,
סוף סוף אני רואה עולם,
רק חבל שזהו דמיוני שנמוג ונעלם,
אני רואה עצמי במראה ושוכח את שמי,
אך עולמו של המדמיין הוא עולם קשה, לא מרוצה,
עולם שקרן ותאוותן,
עולם שאוהב להכאיב לכולם,
מטרתי היא לדעת את התשובה,
להבין את העולם, לראות ולהתבונן, ולבהות ולהסתכל, לשמוע ולהקשיב, לדעת ולהבין,
אני עצמי ואנוכי,
אנחנו עדיין הולכים,
חושב שהאופק שם,
יודע שהאופק לא קיים,
צריך לדעת שגם עולם אידיאלי הוא עדיין פוגע,
צורב וכואב – אתה תראה, אתה תבין, אתה חי ומת בו זמנית ואינך יודע,
אתה אומר ושואל, מקבל תשובה וחושב, מערער, מתווכח ולא מסכים,
מקבל ערעור נוסף ומפסיק עם המשחקים,
חי בתוך חלום שחולמים אותו בתוך חלום של מישהו שחולם שחולמים עליו,
מאבד את דרכך,
מאבד את הכיוון,
אתה כבר לא בטוח לאן לפנות,
לאן ללכת, לאן לברוח,
אתה עמוק בחשכה,
אתה לא רואה מה מולך,
ענן שחור שט מעליך ואתה כעיוור מתעלם מקיומו,
לא רואה שהוא מרטיב אותך מכל כיוון,
לא נותן לך להתרומם,
צועק לעזרה,
והוא רק ענן,
מה כבר יעשה ענן?







